בעלי עסקים צריכים שגרה כדי להתפתח.
עסק צריך ודאות, ובעל עסק, או בעלת, צריכים קרקע יציבה כדי לצמוח.
אז ברור שתקופת מלחמה זו לא התקופה האידיאלית לעסקים.
אבל רגע, אולי בכל זאת מעז יכול לצאת מעט מתוק.
העסקים בחריש לא היו בתקופה טובה גם לפני המלחמה, וגם לפני ה-7 באוקטובר ואפילו לפני הקורונה. העיר סבלה משדרת עסקים שקטה ולא שוקקת, מרכזים מסחריים עם חנויות שנסגרו ונשארו ריקות, תושבים חדשים שעוד לא מחוברים לעיר, ואם זה לא מספיק, אז המון תושבים שעובדים בחוץ ובעצם מבלים את רוב זמנם מחוץ לעיר.
אבל דווקא במצב כמו המלחמה הזו, יכולה להיות חבויה הזדמנות. אם רק נשכיל לתפוס אותה.
מינוס כפול מינוס שווה פלוס – גם בעסקים.
הנה כמה נקודות מעודדות, ובטוח שעם צוות נכון ומחשבה לעומק, אפשר למצוא עוד.
- בחניונים התת קרקעיים, כמו במרכז המסחרי בצוותא ואחרים בעיר, אפשר להשתמש.
לפנות לספקים מהעיר המשכירים מתנפחים ודוכנים לימי הולדת ואירועים(ואפילו מפעילי יום הולדת), ולערוך סבבים של התרעננות(בהתייחס למגבלות כמובן) ולהנגיש אירוע מאוורר וכיפי במחיר סמלי להורים. (במרכז בצוותא כבר יש ג'ימבורי – הווייט פול, ואפשר להכניס גם אותו למיזם ולא לפגוע בו)
עם ניהול נכון וסיבסוד קל של העירייה, אנחנו מעניקים להורים ולבעלי העסקים חווייה טובה, ושומרים על העיר שלנו פעילה עד כמה שמותר. - אפשר להציע לכל חנות בעיר, את האפשרות להוציא דוכן/מתקן לרחוב(עד לקו של האזור המקורה. בתנאי שהסביבה הזו נשארת נקיה לאורך היום ובסופו). הדוכן יכול להיות של העסק עצמו – כדי להנגיש את הסחורה שלו החוצה ככל האפשר, או דוכן אורח בעלות סמלית שאותה ירוויח בעל העסק.
מה יוצא לנו מזה?
א. יותר פעילות בשדרה(זה יכול להיות בימים מסויימים קבועים מראש או כל יום בשעות מוגדרות). פעילות כזו תעודד אנשים לצאת להתאוור, להסתובב קצת ולהכיר עסקים נוספים בעיר.
ב. בעלי העסקים(וגם בעלי הדוכנים האורחים) יהנו מחשיפה לקהל חדש. מי שבא עבור הדוכן נמצא ממש צעד מהחנות המארחת, ולהפך.
ג. בעלי העסקים יוכלו להציב דוכן ולהגביר חשיפה ואת סיכויי המכירה, או להכניס קצת כסף מדוכן חיצוני שירצה להתארח אצלם. - סדרת סרטונים של העירייה, המראה את המיקומים של המקלטים הציבוריים הפזורים בעיר, וממחישה את הרדיוס של דקה וחצי משם. כלומר, עד איפה בטוח להסתובב ועדיין להיות בקרבה הבטוחה למרחב מוגן. כך לתת לאנשים את המידע החיוני ויותר ביטחון לצאת החוצה אבל עדיין לשמור על ההנחיות.
לסיכום, אכן יש בתקופה הזו גם הזדמנות.
אם לאורך שנים סיפרו לנו שחריש זו עיר שינה, וכולם יוצאים לעבוד בחוץ אז היא ריקה במהלך היום, הנה עכשיו הרבה פחות יוצאים לעבוד מחוץ לעיר, ויותר אנשים בתוך העיר – לא ננצל את זה?
אנשים פחות מתרחקים מהעיר, וזו הזדמנות להציג להם מה יש להם קרוב לבית.
ואם הם ימצאו עסקים טובים ושירות טוב, הם ימשיכו לרכוש כאן גם אחרי המלחמה.
מאחלים ימים שקטים ושגשוג של העיר במהרה.
