לכבוד חודש מאי – חג שבועות ויום הולדת לחריש – חודש של צרכנית מקומית בחריש
מתחילים, מיתוס ראשון – דרך ארץ לא מתוכננת נכון, אז אין לה סיכוי להצליח.
נכון, היא רחבה מדי, מדרכות ענקיות, אין חניה לכולם וגם מקומות פריקה וטעינה לא תוכננו נכון. בשתי מילים – אז מה?!
אפשר לעשות כמה פעולות פשוטות, להפוך אותה לקצת יותר נוחה ולהחיות אותה. בכל מקרה, להכנע לטעויות העבר זו לא אופציה.
עלינו להבין איך פועלת עירוניות חכמה, ולעשות צעדים לעברה.
אפשר לשפר מסחר בדרך ארץ בחמישה צעדים, ובטוח שיש אפילו יותר מה לעשות:
1. לעודד אופניים והליכה ברגל.
להבליט את שביל האופנים בצבע ובסימון בולט, להשלים מקומות בהם הוא נקטע, להוסיף מקומות חניה/קשירה. (אולי אפילו לקשט את השביל בלוגואים של עסקים לאורך השדרה, אבל זה כבר צעד קדימה..)
להתחיל לאכוף סדר ועבירות בשדרה. גם על רוכבים וגם על רכבים.
וכדאי להוסיף קמפיין(עדיף וידאו) שמעודד תנועה ברגל ובאופניים, ע"ב היתרונות(בריאות, כלכלה, זיהום, עומסי תנועה, לא מפספסים חנויות בדרך ועוד).
2.להחזיר ביטחון להליכה ברגל. (בהמשך תלוי לסעיף הקודם)
בהסתכלות על דרך ארץ מלמעלה היא מרתיעה אנשים ו'מחבקת' כלי רכב. זו אחת הטעויות המרכזיות, מכוניות לא קונות כלום ברחוב, אנשים קונים.
-אבל עכשיו צריך לעבור שלב ולתקן את העוול אם רוצים להציל את השדרה.
להאט את מהירות הנסיעה ע"י פסי האטה ומעברי חציה שהם עצמם פסי האטה.
להגביר שילוט לחניוני כלי רכב שנמצאים סמוך לשדרה(אפילו עם חיווי אלקטרוני במידה והחניון מלא).
תאורת רחוב מותאמת הולכי רגל. כרגע התאורה היא לכביש, ובשאר השדרה חשוך ולא נעים ללכת בערב(בעיקר בצדדים בסמוך לחנויות).
הוספה של עצים וצמחייה עם פוטנציאל לתת צל ואווירה נעימה בעתיד. וכמובן לייצר סדר ונקיון לצד החנויות.
ש.ל – שווה לנסות
*נסיון של פעם בשבוע סגירת צד של השדרה אחד למכוניות. מעין מדרחוב. כל פעם מקטע אחר, כל פעם כיוון אחר. לעודד את זה עם דוכנים, מופעי רחוב, פודטראק'ס או כל סוג אחר של פעילות שתביא תושבים להתנסות בהליכה. למען יראו וירכושו. ומהנסיונות האלו ללמוד.
- לפתוח את השדרה למעבר.
אחד החסמים לתנועה חופשית וזורמת בשדרה זה החציצה באמצע. אחרי שנוריד את מהירות הנסיעה, נפחית תנועת כלי רכב בתוכה ונעודד תנועת הולכי רגל ואופניים, יהיה בטוח יותר לחצות את הכביש.
דמיינו את זה כך:מורידים את הגדרות באמצע בכל מקום בו יש חנויות בשני הצדדים, יש יותר מעברי חצייה מוגבהים, כלומר מעבר החצייה הוא כמעט בגובה המדרכה עצמה(כמובן יותר תמרורים שמורים על תנועת הולכי רגל). עכשיו כל חניה שכן יש בשדרה, תהיה קרובה ליותר חנויות. כי ניתן לחצות בקלות לצד השני. (תעלה כתבה בסדרה שעוסקת רק בחניה, ותנפץ גם את המיתוס הזה..) יותר קל ונוח לחצות את השדרה כמה פעמים שרוצים.
בעצם גרמנו לכך שמי שנכנס לשדרה זה רק מי שחייב.
נכים, נשים בהריון שצריכות קרוב, מי שגר שם וכמובן, הולכי רגל, תחבורה ציבורית(סעיף הבא) וכדומה. והפכנו את דרך ארץ לבטוחה ונעימה יותר.
- לאפשר לכולם. נקודה חשובה.
גם למי שרחוק לו, או הדרך קשה לו, צריך לדאוג שיוכל להגיע לשדרה ולחזור באופן ספונטני ונוח. אבל במקום לבנות על חברת 'קווים' שתעשה את זה כשישתלם לה(מה שלא בטוח יקרה..), נעשה את זה באמצעות שאטלים מכל פינה למרכז העיר. כמו מוניות השירות המוכרות, רק מותאם בדיוק לחריש.
פחות תדירות בשעות מתות, ובשעות השיא לשאוף לתדירות של פעם ב-רבע שעה. (לא אוטובוסים, חרישאטלים. משהו מקומי, שלנו) שווה לבדוק, למשל, הקמה של חברה עסקית כאן בעיר שתתמקד בזה.
מיניבוסים קטנים שמותאמים לרחובות הצרים, מסלולים בצורת הספרה 8 מהשכונות לתוך דרך ארץ וחזרה. (זה יסייע גם לתחבורה ציבורית אל מחוץ לעיר)
ש.ל – שווה לבדוק:
מכוניות גולף חשמליות, שנעות לאורך השדרות המרכזיות, הלוך וחזור.
זה ידרוש כמה התאמות, אבל זה יכול להיות פתרון נקי ויעיל.
- צעד אחרון. אבל הכרחי להתחלה.
אנשים שהולכים צריכים יעד, סיבה.
צריך למקם עוד מקומות משרתי ציבור בשדרה.
דואר, בנקים, קופות חולים וכל מה שאנשים הולכים אליו כשצריכים. על הדוגמאות האלו קשה להשפיע, הם עיסקיים ועושים את החישוב שלהם. אבל דברים שתחת העיריה, מחלקות שמקבלות קהל צריכות להיות בשדרה. גם אם באופן זמני. במקום למשוך את הקהל לבניין העירייה בקצה העיר, מביאים אותם לשדרה.
ש.ל – שווה לנסות:
מוקדי אמנות מקומית שימשכו מבקרים, יריד קבוע אחת לשבוע שיביא תנועה(בעתיד גם תנועה מחוץ לעיר)
לסיכום, עירוניות נכונה צריך לתכנן
על מנת להעיר/להחזיר עיר לחיים, דרושים תושבים.
לא גושי מתכת, לא בובות ענק פעמיים בשנה, לא נתיבים רחבים או חנייה סטייל הקאסבה של שכם. צריך תושבים שמטיילים, נפגשים, מכירים, קונים ונחשפים. ותושבים הולכים איפה שנוח, נעים ושווה להם.
צריך שהפרסום הכי טוב יהיה סיבוב ברגל ולא עוד פוסט עם תמונה בפייסבוק.
צריך ילדים שלא נרתעים ללכת בשדרה היפייפיה שיש לנו באמצע העיר. (שהיא קלאסית כבמה לתערוכות מתחלפות) או עגלות לממכר.
מכוניות לא קונות כלום ברחוב, אנשים קונים – וזה משפט המפתח.
השדרה לא צריכה לשרת מכוניות, בשביל זה יש כבישים פנימיים וכבישים עוקפים, היא צריכה לשרת בני אדם.
אם רוצים שדרת מסחר צריך פעילה, כבר בכניסה שיהיה ברור שהולכי הרגל הם 'בעל הבית' כאן.(הציצו ברחוב יפו בירושלים).
*זו הדמיה של חברת more מלפני כמה שנים.
אז קרדיט לחנן מור, או משהו כזה… אבל חזון צריך ליישם.
נתראה בחריש, ובכתבות הבאות בסדרה.
ככל שנשתדל לקנות יותר בתוך העיר, כך יגדל ההיצע והמבחר לכולנו!
את חודש מאי כולו נקדיש באתר לחשיבות הקנייה המקומית בחריש
מחפשים את העסקים המתאימים לשבועות? הנה כולם כאן, כל העסקים בחריש.
חודש מאי פורה, חג שבועות שמח!
ו…מזל טוב לעיר שלנו!
בקרו באתר, חפשו, מצאו ושתפו אותו, ביחד נצמיח את העיר.
ונתראה בחריש.
